<h1>שאלתות פ' בשלח, שאילתא מ"ז</h1>
<h2>דף ב:</h2>
וביו"ט שחל להיות אחר השבת עסקינן ומשום הכנה וכו' דאמר רבה מאי דכתיב והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו וכו', שאילתא דאסיר להו לדבית ישראל למיכל ביומא דשבתא מידעם דהוה מוקצה מאתמול לאכילה, כגון תאני ועינבי דאסקינהו ליבושינהו ובין השמשות לא יבישו ויבישו למחר, אסור למיכל מינייהו דלא אזמין לאכילא מחולא, דכתיב [שמות ט"ז] והכינו את אשר יביאו, אמר רבא מהאי קרא חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב ואין שבת מכין ליום טוב ולא יום טוב מכין לשבת, ואפילו לרבי שמעון דלית ליה מוקצה דתנן [שבת קנ"ו ע"ב] מחתכין את הדלועים לפני הבהמה ואת הנבילה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן. ומאן תנא קמא דשרי רבי שמעון היא דתנן [שבת מ"ד ע"א] רבי שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בה בשבת, בגרוגרות וצימוקים מודה מדבעא מיניה רבי שמעון ברבי מרבי [לקמן מ' ע"א ושבת מ"ה ע"ב] פצעילי תמרים לרבי שמעון מהו, אמר להו אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד.
<h2>דף ג:</h2>
מיתיבי אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביו"ט אין מטלטלין אותה וכו', וביצה דמיתיילדא בין בשבת בין ביומא טבא אסורה למגמעה ואסורה לטלטלה דתניא אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה (אלא) [לא] לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה אבל כופין עליה כלי בשביל שלא תשבר, וספיקא אסור נתערבה באלף כולן אסורות.
<h2>דף כו:</h2>
והאמר רב כהנא מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו מותר וכו', ברם צריך אילו גרוגרות וצימוקים דאסקינן ליבושניהו ויבישו בין השמשות ולא הוה ידע בהו דיבישו והוה מקצאן וקיימין מדעתיה, למחר כי ידע בהו דיבישו מי שרי לאכילה אי לא, מי אמרינן בתר דעתיה אזלינן וגברא הוה מקצן מדעתיה או דלמא בתר אוכלא אזלינן ואוכלא הא איתחזי. ת"ש דאמר רב כהנא מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו מותר, אלמא בתר אוכלא אזלינן וכן הלכתא.
